Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 86a
חַיָּיב בְּכוּלָּן.
Traduction
is liable to pay all of the five types of indemnity.
Rachi non traduit
חייב בכולן. חמשה דברים:
הַאי ''לֹא עָשָׂה בּוֹ חַבּוּרָה'', הֵיכִי דָּמֵי? לָאו כְּגוֹן שֶׁהִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְסוֹפוֹ לַחְזוֹר? וְקָתָנֵי: חַיָּיב בְּכוּלָּן!
Traduction
The Gemara explains: In this case of one who injured his parent but did not bruise him, what are the circumstances? Is it not a case where he struck him on his hand, and it will eventually return to its original health? And with regard to this case that mishna teaches: He is liable to pay all of the five types of indemnity. If so, this resolves Rabba’s dilemma.
Rachi non traduit
היכי דמי. שיהא היזק בלא חבורה:
לאו כגון שהכהו כו'. דבאין סופו לחזור ליכא למימר דכל בלא חבורה סופו לחזור הוא:
אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁחֵירְשׁוֹ, וְלֹא עָשָׂה בּוֹ חַבּוּרָה. וְהָאָמַר רַבָּה: (הַחוֹרֵשׁ) [חֵרֵשׁ] אֶת אָבִיו – נֶהֱרָג, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲרִישָׁה בְּלֹא חַבּוּרָה; טִיפְּתָא דִּדְמָא נְפַלָה לֵיהּ בְּאוּדְנֵיהּ!
Traduction
The Sages object and say: Here we are dealing with a case where he deafened his parent by striking him, but did not bruise him. Since his father’s hearing loss is permanent, he is liable to pay all five types of indemnity, and this is not relevant to Rabba’s dilemma. The Gemara objects: But doesn’t Rabba himself say: One who deafens his father is executed, even though no bruise is visible, because it is impossible for deafening to occur without a bruise? It is certain that a drop of blood fell into his ear from the blow, even if it is not visible from the outside.
Tossefoth non traduit
כגון שחרשו. וא''ת ואמאי חייב בכולן הא דמי כולו נותן ולפי' ר''י דלעיל ניחא דמכל מקום יש כאן צער בושת וריפוי אף על גב דשבת בכלל דמי כולו שייך לשנות חייב בכולן משום אחריני:
אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁגִּילְּחוֹ. גִּילְּחוֹ – מִהְדָּר הָדַר, וְהַיְינוּ בַּעְיָין!
Traduction
Rather, it must be that here we are dealing with a case where he shaved his father’s hair without causing a bruise. In a case where he shaved him, his hair will return, and this is an example of our dilemma, i.e., of an injury to a limb that will return to its original health. If so, this resolves Rabba’s dilemma.
Rachi non traduit
שגלחו. דאפחתיה מכספיה בלא חבורה:
ה''ג גלחו מהדר הדר היינו בעיין. כלומר מה לי שיער מה לי יד הא בסופו לחזור מחייבת ליה:
אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁסָּכוֹ נָשָׁא, דְּלָא הָדַר.
Traduction
The Sages object and say: It is possible that here we are dealing with a case where he smeared his father with a depilatory agent [nasha] that caused his hair to fall out, so that his hair will not return.
Rachi non traduit
נשא. סם המשיר את השער ואינו חוזר ואיכא נזק דהא אפחתיה מכספיה דמום הוא:
צַעַר – דְּאִית לֵיהּ קַרְטוּפָנֵי בְּרֵישֵׁיהּ, וְצָוַוחי [לֵיהּ] מֵהָנְהוּ קַרְטוּפָנֵי. רִיפּוּי – דְּבָעֵי אַסּוֹיֵי. שֶׁבֶת – דַּהֲוָה מְרַקֵּיד בֵּי כוּבֵּי, דְּבָעֵיא מַחְוֵי גַּוְנֵי אַרֵישֵׁיהּ; וְלָא מַחְוֵי – מֵהָנְהוּ קַרְטוּפָנֵי. בּוֹשֶׁת – אֵין לְךָ בּוֹשֶׁת גָּדוֹל מִזֶּה.
Traduction
The Gemara explains how one could be liable for each of the five types of indemnity by smearing a depilatory agent: The father experiences pain in a case where he has fissures on his head and has pain from those fissures. He incurs medical costs because he requires healing for the fissures. He incurs loss of livelihood in a case where he would dance in taverns to earn money, which requires him to make various gestures with his head and his hair while dancing; and now he cannot gesture because of those fissures on his head. He experiences humiliation, because there is no humiliation greater than losing one’s hair.
Rachi non traduit
קרטופני. בקעים בקעים חטטין:
דבמצווחי ליה. מכאיבים לו מחמת חוזק הסם:
בעי לאסויי. לצערא דהנך קרטופני:
שבת דהוי מרקד בי כובי. לשון מרקד בחנויות:
דבעי אחוויי גווני. מראה ניענוע בראשו להראות מיני שחוק כדרך הליצנים דהשתא עד שיתרפא הנך קרטופני לא מצי מחוי ואע''פ שלא בטלו משאר מלאכה נותן לו שבת זו הואיל ומלאכתו בכך:
וּמִילְּתָא דְּבַעְיָא לֵיהּ לְרַבָּה – פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְאַבָּיֵי לְהָךְ גִּיסָא, וּלְרָבָא לְהָךְ גִּיסָא. דְּאִתְּמַר: הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה, וְסוֹפָהּ לַחֲזוֹר – אַבָּיֵי אָמַר: נוֹתֵן לוֹ שֶׁבֶת גְּדוֹלָה וְשֶׁבֶת קְטַנָּה. וְרָבָא אָמַר: אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא דְּמֵי שִׁבְתּוֹ שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם.
Traduction
The Gemara comments: And the matter that is a dilemma for Rabba is obvious to Abaye on this side of the dilemma, and to Rava on that side of the dilemma; they each resolved the dilemma but with opposing conclusions. As it was stated: If one struck another on his hand and the hand was weakened, but it will ultimately return to its original health, Abaye says: He gives him compensation for his major loss of livelihood, i.e., the decrease in his value, due to his temporary paralysis, as measured by his price on the slave market; and his minor loss of livelihood, i.e., the money he would have earned while idle during his recovery. And Rava says: He gives him only the value of his loss of livelihood for each and every day, and he does not give him the full value of his hand.
Rachi non traduit
שבת גדולה. דמי ידו:
ושבת קטנה. כל ימים שיפול למשכב רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין:
שבכל יום ויום. עד שיחזור לקדמותו נותן לו בכל יום כמו שנשכרים פועלים בשוק ולא כשומר קישואין דהא לרבא לא יהיב ליה דמי ידו:
אִיתְּמַר: הַקּוֹטֵעַ יַד עֶבֶד עִבְרִי שֶׁל חֲבֵירוֹ – אַבָּיֵי אָמַר: נוֹתֵן לוֹ שֶׁבֶת גְּדוֹלָה לָעֶבֶד, וְשֶׁבֶת קְטַנָּה לָרַב. רָבָא אָמַר: הַכֹּל יִנָּתֵן לָעֶבֶד, וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהָרַב אוֹכֵל פֵּירוֹת.
Traduction
§ The Gemara presents another dispute between Abaye and Rava. It was stated: With regard to one who severs the hand of a Hebrew slave who belongs to another, Abaye says: He gives compensation for the major loss of livelihood to the slave, and compensation for the minor loss of livelihood to the master. Rava says: All the compensation shall be given to the slave, and land shall be purchased with the money; and the master garners the profits from the land for the duration of the slave’s term of slavery.
Rachi non traduit
ה''ג הקוטע יד עבד עברי של חבירו. קוטע ממש דאין סופו לחזור:
Tossefoth non traduit
שבת גדולה לעבד. כדי שיצא מבית רבו בידו שלימה ושבת קטנה לרב אע''פ שמפסיד הרב שאם לא נקטעה ידו או רגלו היה דלי דוולא ואזיל בשליחותיה ועכשיו אין יכול כי אם לשמור קישואין ופתח חשבינן ליה השתא כמו חלה דאמר בפרק קמא דקדושין (דף יז. ושם) דאין חייב להשלים דנסתחפה שדהו ואף על גב דחלה ארבע שנים חייב להשלים התם אין עושה שום מלאכה אבל הכא יכול לשמור קישואין או פתח:

רבא אמר ינתן הכל לרב גרסינן וכן גרס ר''ח ובספרים היה כתוב הכל לעבד וקשה שבת קטנה למה לא יהיה הכל לרב אלא הכל לרב גרסינן שבת קטנה הכל לעצמו ושבת גדולה ילקח קרקע והרב אוכל פירות שמפסיד הוא בקטיעת ידו דלא מצי למידלי דוולא ולמיזל בשליחותא אלא לשמור קישואין או פתח:
פְּשִׁיטָא – פִּיחֵת אֵצֶל עַצְמוֹ, וְאֵצֶל רַבּוֹ לֹא פִּיחֵת – הֵיכִי דָּמֵי? דְּפַסְקֵיהּ לְרֵישׁ אוּנֵּיה אוֹ לְרֵישׁ נְחִירֵיהּ – הַכֹּל לְעַצְמוֹ. פִּיחֵת אֵצֶל רַבּוֹ – פְּלוּגְתָּא דְּאַבָּיֵי וְרָבָא.
Traduction
The Gemara comments: It is obvious that if one injured a slave and thereby reduced the slave’s value for the slave himself, but he did not reduce the slave’s value for his master; the Gemara interjects: What are the circumstances where this is possible? This is possible in a case where he split the tip of his ear or the tip of his nostril, which does not impact the slave’s ability to perform labor. The Gemara returns to continue the statement: In such a case, all of the compensation goes to the slave himself. If the injury reduced the slave’s value for his master, then this is the case of the dispute of Abaye and Rava.
Rachi non traduit
ואצל רבו לא פיחת. שלא בטלו ממלאכה:
פיחת אצל רבו. אף אצל רבו כגון קיטע את ידו:
Tossefoth non traduit
פיחת אצל רבו. ל''ג ואצל עצמו לא פיחת פלוגתא דאביי ורבא דהתם כ''ע מודו דינתן הכל לרב אלא גרסינן פיחת אצל עצמו ואצל רבו פלוגתא דאביי ורבא ומיהו גם אגירסא זו קשה לר''י דכבר אמר זה דפליגי בקוטע יד עבד עברי ואור''י דיש ליישב בדוחק אצל עצמו לא פיחת שתהא בזה פלוגתא דאביי ורבא כגון הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור קודם שיצא לחירות דלאביי נותנין שבת קטנה לרב ושבת גדולה לעבד ואע''ג דלא מפסיד העבד מידי אלא כל ההפסד של הרב הוא מ''מ כיון דשם נזק הוא זה ובנזק של קטיעת ידו אין לרב אפי' פירות לאביי גם בהיזק זה לא יטול כלום ולרבא נותן הכל לרב שבתו שבכל יום ויום:
בּוֹשֶׁת – הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּישׁ וְהַמִּתְבַּיֵּישׁ. מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא רַבִּי מֵאִיר וְלָא רַבִּי יְהוּדָה, אֶלָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא.
Traduction
§ The mishna teaches: How is payment for humiliation assessed? It all depends on the stature of the one who humiliates the other and the one who is humiliated. The Gemara asks: Whose opinion is expressed in the mishna? It is not the opinion of Rabbi Meir, and it is not the opinion of Rabbi Yehuda. Rather, it is the opinion of Rabbi Shimon.
דִּתְנַן: וְכוּלָּן – רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵם בְּנֵי חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַגָּדוֹל לְפִי גּוֹדְלוֹ, וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עֲשִׁירִים – רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵם בְּנֵי חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, עֲנִיִּים – כִּפְחוּתִין שֶׁבָּהֶן.
Traduction
These opinions are as we learned in a baraita: And in all of those cases of Jews who were humiliated, regardless of their individual stature, they are viewed as though they were freemen who lost their property and were impoverished, and their humiliation is calculated according to this status, as they are the sons of Abraham, Isaac, and Jacob, and are all of prominent lineage. Humiliation is assessed according to a standard formula, regardless of who was humiliated. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: The court views each person according to his stature, the great person according to his greatness, and the small person according to his smallness. Rabbi Shimon says: In a case of wealthy people, the court views them as though they were freemen who lost their property; in a case of poor people, the court views them as the least among the poor. This lessens the payment of compensation for the one who caused humiliation.
Rachi non traduit
וכולן. עניים ועשירים:
רואין אותן. ואפילו את העשירים:
כאילו ירדו כו'. ואין שמין את העני לפי עניותו להקל ולא את העשיר לפי עשרו שהרי אין לדמי בשתו סוף אלא כולן שוין בכך:
כפחותים שבהן. פחותים שבעניים להקל דכיון דעני הוא בושתו קלה:
Tossefoth non traduit
כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהם. כי יש עשירים שאין מתביישין יותר מבני חורין שירדו וכן עניים ואין יכולין לדקדק עליהם כ''כ איזה מהן מתבייש כאילו ירד ואיזה מתבייש יותר או פחות וכיוצא בזה מצינו במתניתין. גבי העביר טליתו ופרע ראש של אשה בשוק דאין מדקדקין בדבר אם היו שם בני אדם שרגיל להתבייש יותר מפניהם כגון בני אדם חשובים או לא אלא שוים לשומא אחת:

מַנִּי? הַשְׁתָּא אִי רַבִּי מֵאִיר – מַתְנִיתִין קָתָנֵי: הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּישׁ וְהַמִּתְבַּיֵּישׁ; וְרַבִּי מֵאִיר – כּוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי נִינְהוּ! וְאִי רַבִּי יְהוּדָה – מַתְנִיתִין קָתָנֵי: הַמְבַיֵּישׁ אֶת הַסּוֹמֵא – חַיָּיב; וְאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סוֹמֵא אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת! אֶלָּא לָאו רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא?
Traduction
The Gemara explains: Whose opinion is expressed in the mishna? Now, if it is the opinion of Rabbi Meir, the mishna teaches: It all depends on the stature of the one who humiliates the other and the one who is humiliated, and Rabbi Meir holds in the baraita that all of those who were humiliated are considered alike to one another. And if it is the opinion of Rabbi Yehuda, a mishna teaches (86b): One who humiliates a blind person is liable, whereas Rabbi Yehuda says in a baraita: A blind person does not have humiliation. Rather, is the opinion expressed in the mishna not that of Rabbi Shimon?
Rachi non traduit
סומא אין לו בושת. לקמן בשמעתין:
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, כִּי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה סוֹמֵא אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת – לְמִשְׁקַל מִינֵּיהּ, אֲבָל לְמִיתְּבָא לֵיהּ – יָהֲבִינַן לֵיהּ.
Traduction
The Gemara rejects this conclusion: You can even say that the mishna expresses the opinion of Rabbi Yehuda. When Rabbi Yehuda said that a blind person does not have humiliation, he meant with regard to another taking compensation for humiliation from him. A blind person is not fully aware of what he does, and one can be rendered liable for causing humiliation only if he intended to humiliate the other. But with regard to giving him compensation for humiliation, he is given compensation.
וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: הַמְבַיֵּישׁ אֶת הַיָּשֵׁן – חַיָּיב, וְיָשֵׁן שֶׁבִּיֵּישׁ – פָּטוּר; וְלָא קָתָנֵי: סוֹמֵא שֶׁבִּיֵּישׁ – פָּטוּר; מִכְּלָל דְּלָא שְׁנָא הָכִי וְלָא שְׁנָא הָכִי! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא מַתְנִיתִין רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא.
Traduction
The Gemara challenges this explanation of the opinion of Rabbi Yehuda: But from the fact that the latter clause of that mishna teaches that one who humiliates a sleeping person is liable but a sleeping person who humiliates another is exempt, and does not teach that a blind person who humiliates another is exempt, by inference, the mishna teaches that there is no difference this way, and no difference that way; whether a blind person humiliates another or is humiliated, the one who causes humiliation is liable to pay compensation. Rather, it is clear that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
Rachi non traduit
אלא רבי שמעון היא. דאיהו נמי לאו כי הדדי משוי להו:
מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: נִתְכַּוֵּון לְבַיֵּישׁ אֶת הַקָּטָן, וּבִיֵּישׁ אֶת הַגָּדוֹל – נוֹתֵן לַגָּדוֹל דְּמֵי בוֹשְׁתּוֹ שֶׁל קָטָן. לְבַיֵּישׁ אֶת הָעֶבֶד, וּבִיֵּישׁ אֶת בֶּן חוֹרִין – נוֹתֵן לְבֶן חוֹרִין דְּמֵי בוֹשְׁתּוֹ שֶׁל עֶבֶד. מַנִּי? לָא רַבִּי מֵאִיר, וְלָא רַבִּי יְהוּדָה, וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן!
Traduction
§ The Gemara analyzes a related baraita in light of the three opinions cited earlier. Who is the tanna who taught this baraita, as the Sages taught: If one intended to humiliate a small man [katan] and instead humiliated a great man [gadol], he gives the money he would have owed for the small man’s humiliation to the great man. If one intended to humiliate a slave and instead humiliated a freeman, he gives the money he would have owed for the slave’s humiliation to the freeman. Whose opinion is this? It is not the opinion of Rabbi Meir, and not the opinion of Rabbi Yehuda, and not the opinion of Rabbi Shimon.
קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ: קָטָן – קָטָן בִּנְכָסִים, גָּדוֹל – גָּדוֹל בִּנְכָסִים. אִי רַבִּי מֵאִיר, הָאָמַר: כּוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי נִינְהוּ! וְאִי רַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: אֵין לַעֲבָדִים בּוֹשֶׁת! וְאִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָאָמַר: נִתְכַּוֵּון לְבַיֵּישׁ אֶת זֶה, וּבִיֵּישׁ אֶת זֶה – פָּטוּר!
Traduction
The Gemara explains why this is not in accordance with the opinion of any of these tanna’im: It enters your mind to say that when the baraita is referring to a katan, it means that he is small in terms of his property, i.e., he is poor; and when the baraita is referring to a gadol, it means that he is great in terms of his property, i.e., he is wealthy. If this baraita is stating the opinion of Rabbi Meir, doesn’t he say in the baraita that all of those who were humiliated are considered similar to one another? And if it is stating the opinion of Rabbi Yehuda, doesn’t he say: Slaves have no humiliation; whereas the baraita discusses the compensation owed to a slave. And if it is stating the opinion of Rabbi Shimon, doesn’t he say: If one intended to humiliate this one, and instead humiliated that one, he is exempt?
Rachi non traduit
אין לעבדים בושת. במתניתין היא (דף פז.):
נתכוון לבייש את זה כו' פטור. מדשמעינן ליה לר' שמעון גבי קטלא באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף עט:) נתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור הכא נמי לא שנא דטעמא דהתם משום וארב לו הכא נמי כתיב במבושיו:
מַאי טַעְמָא? כִּקְטָלָא; מָה קְטָלָא – עַד דְּמִתְכַּוֵּון לֵיהּ, דִּכְתִיב: ''וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו'' – עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּון לוֹ; בּוֹשֶׁת נָמֵי – עַד דְּמִיכַּוֵּין לֵיהּ, דִּכְתִיב: ''וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו'' – עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּון לוֹ!
Traduction
The Gemara explains Rabbi Shimon’s statement: What is the reason for exempting one who humiliated a person whom he did not intend to humiliate? The halakha of humiliation is like the halakha of killing. Just as in a case of killing, the murderer is not executed unless he intended to kill the victim specifically, as it is written: ''And he lies in wait for him, and rises up against him'' (Deuteronomy 19:11), which means he is not liable unless he intended to kill him specifically, so too, in a case of humiliation, the one who humiliated is not liable unless he intended to humiliate him specifically, as it is written: ''And she put forth her hand, and took him by his genitals'' (Deuteronomy 25:11); this teaches that one is not liable for humiliation unless he intended to humiliate him specifically.
Tossefoth non traduit
עד שיתכוין לו. וא''ת לרבנן במבושיו מאי דרשי ביה ושמא מבעי ליה לשום דרשה:
לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה, וְכִי קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵין לַעֲבָדִים בּוֹשֶׁת – לְמִיתְּבָא לְהוּ; אֲבָל לְמֵישַׁם – שָׁיְימִינַן בְּהוּ.
Traduction
The Gemara returns to analyzing the baraita: Actually, the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and when Rabbi Yehuda said: Slaves have no humiliation, he meant that one would not be liable to give them compensation for humiliation; but if the court needs to appraise compensation for the humiliation of others according to their humiliation, and thereby determine the compensation one owes to a freeman when he intended to humiliate a slave, then we do appraise according to their humiliation.
Rachi non traduit
שיימינן בהו. בכמה יתרצה עבד זה ויעשו לו בושת זה ואותו שומא יתן לבן חורין זה:
Tossefoth non traduit
אבל למישם שיימינן בהו. ולא דמי לנתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם לכותי והרג את ישראל דהתם איכא קרא דדרשינן בפרק ב' דמכות (דף ז:) בבלי דעת פרט למתכוין להרוג את הבהמה כו' והכא ליכא קרא ולא ילפינן מהתם דהא מבעי לן קרא הכא לרבי שמעון לפטור נתכוון לבייש את זה ובייש את זה אף על גב דאיכא קרא בדיני נפשות:
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, מִי סָבְרַתְּ: גָּדוֹל – גָּדוֹל בִּנְכָסִים, קָטָן – קָטָן בִּנְכָסִים? לֹא; גָּדוֹל – גָּדוֹל מַמָּשׁ, וְקָטָן – קָטָן מַמָּשׁ.
Traduction
The Gemara presents an alternative explanation of the baraita: And if you wish, say instead: You can even say that the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Meir. Do you maintain that when the baraita is referring to a gadol, it means he is great in terms of his property, and when the baraita is referring to a katan, it means he is small in terms of his property? No, rather, when the baraita is referring to a gadol, it means an actual adult [gadol]; and when the baraita is referring to a katan, it means an actual minor [katan].
וְקָטָן בַּר בּוֹשֶׁת הוּא?! אִין; כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא: דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וּמִיכְּלַם; הָכָא נָמֵי –
Traduction
The Gemara asks: But is a minor subject to humiliation? The Gemara answers: Yes, as Rav Pappa said with regard to another halakha: The case involves a minor who has reached a stage in which when others humiliate him he feels humiliation; here, too,
Rachi non traduit
כדאמר רב פפא. לקמן (בבא קמא פו ע''ב):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source